ירושה בישראל: איך לערוך בלי טעויות

ירושה בישראל היא תהליך חשוב ולעיתים קרובות גם טעון רגשית. במיוחד עבור עולים חדשים או משפחות עם קשרים בינלאומיים – כאשר נכסים נמצאים בכמה מדינות והיורשים מדברים שפות שונות. כדי להימנע ממחלוקות ועיכובים משפטיים, חשוב לדעת איך לנהל את תהליך הירושה בצורה נכונה ומתי כדאי לפנות לנוטריון.

איךעובדתמערכתהירושהבישראל?

הירושה בישראל מוסדרת לפי חוק הירושה משנת 1965. אם לא נערך צוואה, חלוקת הנכסים מתבצעת בין הקרובים ביותר – בן/בת הזוג, ילדים, הורים וכו’. אם קיימת צוואה, היא תקפה כל עוד נכתבה בצורה חוקית ואינה פוגעת בזכויות היורשים החוקיים (למשל בן/בת הזוג).

סוגי הצוואות הקיימות:

 • צוואהבכתב – הצורה הנפוצה ביותר;

 • צוואהבפנינוטריון – תקפה ומדויקת במיוחד;

 • צוואהבעלפה – רק במקרים חריגים;

 • צוואהשהוגשהלביתהמשפט.

איךמגישיםבקשהלירושהבישראל?

כדי לקבל צו ירושה או צו קיום צוואה יש:

 1. להגיש בקשה לרשם הירושה;

 2. לצרף את הצוואה המקורית או לציין שאינה קיימת;

 3. לצרף תעודת פטירה, מסמכים על קרבה משפחתית ותרגומים נדרשים;

 4. לפרסם הודעה לציבור (במקרה הצורך).

ההליך עשוי להימשך בין 3 שבועות למספר חודשים – תלוי במורכבות ובקיום התנגדויות מצד יורשים אחרים.

למהלפנותלנוטריון?

עולים חדשים ואזרחים ותיקים נתקלים לעיתים בקושי לנהל את תהליך הירושה לבד. נוטריון מוסמך יכול:

 • לבדוק אם הצוואה תקפה;

 • לסייע באיסוף ותרגום מסמכים;

 • לערוך תצהיר נוטריוני לרשם הירושה;

 • להכין הסכם בין יורשים (אם יש חלוקה בהסכמה).

עו״ד ונוטריון ז׳ניה גורודצקיה מלווה תהליכי ירושה עבור דוברי רוסית כבר מעל 20 שנה, ומספקת פתרונות מדויקים ורגישים.

ירושהעםאלמנטבינלאומי

כאשר חלק מהנכסים נמצא בחו״ל (למשל במדינות חבר העמים), או כאשר יורש אחד מתגורר מחוץ לישראל, יש צורך בתהליך נוסף שכולל:

 • החתמה באפוסטיל;

 • תרגומים נוטריוניים;

 • ייפוי כוח לייצוג מול הרשויות.

במקרים אלו חשוב שהמסמכים יהיו תקפים גם בישראל וגם במדינה הרלוונטית.

לסיכום

ירושה בישראל היא לא רק עניין חוקי – אלא גם דאגה לעתיד המשפחה. צוואה מסודרת ומסמכים מוכנים מראש יכולים למנוע עימותים ולשקף את רצונכם האמיתי. אם אינכם בטוחים איך להתחיל – פנו לנוטריון מקצועי.